Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 5a
מָה חַג הַמַּצּוֹת טָעוּן לִינָה — אַף חַג הַסּוּכּוֹת טָעוּן לִינָה.
Traduction
Just as the festival of Passover requires remaining overnight in Jerusalem, and only on the following day may one return home, so too, the festival of Sukkot requires remaining overnight in Jerusalem before returning home.
Rachi non traduit
טעון לינה. ליל חולו של מועד:
Tossefoth non traduit
מה חג המצות טעון לינה. לא שילין בירושלים כל ז' ימי הפסח ולאחר ימי הפסח ישכים וילך לו דבכל דוכתי דמרבינן לינה כגון לשמיני עצרת ולבכורים ולפסח שני ולכל הקרבנות בסיפרי בפרשת ראה אנכי לא מרבינן לינה אלא לילה אחד והאי קרא דמייתי בגופיה דפסח כתיב בפרשת ראה תזבח הפסח בערב וכתיב ובשלת ואכלת ופנית בבקר ומיהו לאו בבקר ממש דהוא י''ט אלא כדפי' בקונט' דטעון לינה ליל חולו של מועד דבי''ט לא קאמר קרא שהרי הוא יום שחייב ליראות בעזרה וכן חג הסוכות דטעון לינה היינו לילה אחד והאי דמשמע בפ' לולב וערבה (סוכה ד' מז.) גבי חג דאיכא לינה כל שבעה מדלא פריך לינה כל שבעה מי איכא כדפריך גבי זמן היינו שאם לא יבא ברגל בירושלים ביום ראשון רק ביום שני או באחד מימי החג טעון לינה לילה של אחריו וכן אם בא באחד מז' ימי הפסח ותימה דתיפוק ליה דטעונין לינה משום שלמי שמחה דהיו כל שמונה כדתנן ההלל והשמחה שמונה בפ' לולב וערבה (סוכה ד' מב:) ואפילו בשאר ימות השנה אם מביא קרבן טעון לינה כדתניא בסיפרי ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שטעונין לינה כלומר כל הזבחים דומיא דפסח אין לי אלא אלו בלבד מנין לרבות עופות ומנחה יין ולבונה ועצים ת''ל ופנית כל פינות שאתה פונה מן הבקר ואילך ובפסח שני פליגי תנאי בפ' לולב וערבה (סוכה דף מז:
ושם) ובפרק מי שהיה טמא (פסחים ד' צה: ושם) ובסיפרי מפרש טעמא דמ''ד טעון לינה דהרי הוא כעצים ולבונה וי''ל דמשכחת לה דלא מייתי קרבן ביום שבא לירושלים כגון דשלח שלמיו מאתמול דנאכלין לשני ימים ועוד בפ''ק דחגיגה (ד' ח. ושם) אמר (ואכלת) ושמחת לרבות כל מיני שמחות לשמחה ואמרינן בפ' אלו דברים (פסחים ד' עא.) אפי' בכסות נקיה ויין ישן דבענין אחר לא משכחת לה שמחה שמונה כשחל י''ט הראשון להיות בשבת מאחר דבעינן זביחה בשעת שמחה וכי האי גוונא אשכחן בירושלמי פרק שני (דבכורות) דתנן וטעונין לינה א''ר (יונתן) הדא דתימא בשאין עמהם קרבן אבל יש עמהם קרבן בלא כך טעונין לינה מחמת הקרבן ובפ' דם חטאת (זבחים ד' צו:
ושם) משמע קצת שטעון לינה ז' ימי פסח שכולם חשובין כלילה אחת גבי הא דתנן ר' טרפון אומר אם בישל בו מתחילת הרגל יבשל בו כל הרגל ואמרינן בגמרא מ''ט דר' טרפון א''ר יצחק דאמר קרא ופנית בבקר והלכת לאהליך הכתוב עשאן כולם בקר אחד ואע''ג דלא קיימא הכי דפריך עלה וכי אין פגול ברגל וכי אין נותר ברגל מ''מ לענין לינה יתכן שעשאן בקר אחד כפשטיה דקרא דאחר הרגל ישוב לביתו וניחא השתא דשמיני עצרת ובכורים דטעונין לינה בפ' לולב וערבה (סוכה ד' מז.) וכל שאר הקרבנות מתרבו מדכתיב ופנית ולחג הסוכות אצטריך היקישא דאי מופנית הוה אמינא לילה אחת ואתיא היקישא לאשמועינן דאסור לצאת כל שבעת ימי הרגל שכל הרגל חשוב בקר א' כחג המצות וניחא נמי הא דקאמר פ' לולב וערבה (ג''ז שם) דשבעת ימי החג טעונין לינה:
וְהָתָם מְנָלַן? דִּכְתִיב: ''וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ''.
Traduction
The Gemara asks: And there, with regard to Passover, from where do we derive this halakha? The Gemara explains: As it is written about the Paschal offering: ''And you shall roast and eat it in the place which the Lord your God shall choose; and you shall turn in the morning, and go to your tents'' (Deuteronomy 16:7).
Rachi non traduit
ופנית בבקר. בי''ט לא קאמר קרא שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה:
וְתַנָּא קַמָּא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן אֶלְעָזָר) — תַּשְׁלוּמִין לַעֲצֶרֶת מְנָא לְהוּ?
Traduction
The Gemara asks: And the first tanna of the baraita and Rabbi Shimon, who learn from the verse: ''On the festival of Passover, and on the festival of Shavuot, and on the festival of Sukkot'' (Deuteronomy 16:16), that one transgresses the prohibition against delaying only after three Festivals have passed, from where do they derive the halakha that the Shavuot offering has redress for seven days?
Rachi non traduit
ות''ק ורבי שמעון. דדרשי ליה האי קרא לבל תאחר דאילו ר' אלעזר בר' שמעון לא קשיא מידי דאיהו יליף בל תאחר מחג הסוכות לחודיה אייתר ליה חג המצות וחג השבועו' להקישא לתשלומין:
נָפְקָא לְהוּ מִדְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל. דְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אָמְרָה תּוֹרָה מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ חֹדֶשׁ, מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ עֲצֶרֶת. מָה חֹדֶשׁ לִמְנוּיָו — אַף עֲצֶרֶת לִמְנוּיָו.
Traduction
The Gemara answers: They derive it from that which Rabba bar Shmuel taught, as Rabba bar Shmuel taught: The Torah states to count the days, as it is stated: ''A month of days'' (Numbers 11:20), and then sanctify a new month with offerings. And the Torah also said to count the days from Passover, as it is stated: ''You shall count fifty days'' (Leviticus 23:16), and then sanctify the festival of Shavuot with offerings. Just as the new month is sanctified for the unit of time by which it is counted, i.e., for one day, so too, Shavuot is sanctified for the unit of time by which it is counted, i.e., for one full week, as it is stated: ''Seven complete weeks shall there be'' (Leviticus 23:15).
Rachi non traduit
מנה ימים. שנא' (במדבר י''א:כ') עד חדש ימים:
וקדש חדש. בקרבנות מה חדש קדושו אחד ממנויו ביום ראש חדש הוא מקריבן זמן הוקבע להם אחד מן הימים שהוא נמנה על ידם:
אף עצרת. הבאת קרבנותיה באחד ממנוייה והרי היא נמנית על ידי שבועים שנאמר (ויקרא כ''ג:ט''ו) שבע שבתות תמימות תהיינה:
Tossefoth non traduit
אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת. כי האי גוונא אמרינן במנחות פרק רבי ישמעאל (מנחות ד' סה:
ושם) גבי ביתוסים שהיו אומרים עצרת לאחר השבת ויליף לה ר' יהושע מהא דאמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש שסמוך לביאתו ניכר אף עצרת שסמוך לביאתו ניכר כלומר לביאת חשבונו ניכר מאימתי התחיל למנות דהיינו מתשעה ועשרים יום משעת מולד הלבנה אף עצרת סמוך למנין החמשים ניכר להם יום קבוע שיתחילו למנות בו דהיינו ביום ששה עשר בחדש ממחרת י''ט הראשון שאם ממתינין עד אחר השבת בראשית אין שם היכר יום קבוע דפעמים שמתחילין למנות בי''ו פעמים בי''ז פעמים בי''ח פעמים בי''ט כמו שפי' שם בקונטרס ור''ת מפרש מה חדש שסמוך לביאתו של חדש ניכר מתי יהיה ראש חדש דמיד דמכסי סיהרא ידעי כולי עלמא שיהיה נולד ולמחר יקדשו ב''ד החדש אף עצרת צריך שיהא ניכר וידוע לעולם זמן קידוש סמוך לביאתו דהיינו אם מתחילין למנות בששה עשר בניסן שיתנו עיניהן כמה הלבנה גדולה בחמשה לחדש וכשראוה בסיון באותה שיעור ידעו שלמחר יתקדש עצרת ופריך התם במנחות (דף סו.) דלמא בי''ט אחרון קאי ויתנו עיניהם בשנים עשר בסיון וה''ר משולם גריס הכא והתם מנה שנים וקדש יובל משום דמנה ימים וקדש חדש נפקא לן בפ''ק דמגילה (ד' ה.) מדכתיב עד חדש ימים ימים אתה מונה לחדשים ולא שעות והוא מדרש חכמים ז''ל ולא שייך למימר אמרה תורה אלא בדבר שהצדוקים מודין כי ההוא דתני בתר הכי אמרה תורה הבא עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת דבהדיא כתיב וכן ספירת יובל כתיב בהדיא וסמוך לביאתו התחלת חשבונו ניכר שלעולם מתחילים למנות למחרת שנת חמשים אף עצרת סמוך לביאת התחלת חשבונו יהא ניכר שלעולם מתחילים למנות למחרת יום קבוע שזה יהיה למחרת י''ט ראשון ולא ישתנה לעולם וקשיא דמצינו לקמן בפירקין (ראש השנה ד' טז.) אמרה תורה נסכו מים לפני בחג אע''פ שאין הצדוקים מודים בו שרגמוהו באתרוגיהם ולא מסתברא לחלק משום דהתם קאמר מפני מה אמרה תורה ועוד אשכחן (לקמן ראש השנה ד' ז.) דדרשינן עולת חדש בחדשו אמרה תורה חדש והבא מתרומה חדשה ואין צדוקים מודים בו שהיו אומרים משל יחיד הם מביאים כדתניא פ''ק דמגילת תענית והתם במנחות מייתי לה מ''מ יש סעד לדבריו דלאפוקי מדבריהם של ביתוסים היה רבי יהושע מביא דרשה זו ואי לא מודו בה מה תשובה היא זו אבל אין למחוק בשביל כן ספרים ועוד נראה דהכי יליף עצרת למנוייו מחדש דאשכחן לקמן בפירקין (ראש השנה ד' י:) מדיום אחד בחדש חשוב חדש שלשים יום בשנה חשובים שנה וחדש למנוייו כשנה למנוייה ועוד דאי מיובל יליף כי פריך ואימא עצרת חד יומא מאי קא משני אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן יובל נמי מנינן שנים ושמיטין ואפ''ה הוי למנוייו של שנים דהוא מנין מועט והכי נמי עצרת נימא חד יומא דתפשת מועט תפשת אבל אי יליף מחדש ניחא דהא ליכא לאקשויי נילף מיובל דהא קרבן מקרבן יליף שמקדשין חדש למנוייו להבאת קרבנותיו כדפירש בקונטרס וכי תימא אכתי תפשת מועט תפשת חד יומא כיון דמחדש ילפינן אמרינן עצרת לכל מנוייה עוד י''ל מה חדש סמוך לביאתו ניכר שעה ע''י חשבון השוה מתי יבא שלעולם כשעברו שלשים יום מר''ח מקדשין חדש אף עצרת סמוך לביאתו ניכר ע''י חשבון השוה יש להכיר מתי יבא עצרת שלעולם לאחר חמשים עצרת ולדברי הצדוקים אינה ניכרת שלפעמים יש יותר:
אֵימָא עֲצֶרֶת חַד יוֹמָא? אָמַר רָבָא: אַטּוּ עֲצֶרֶת יוֹמֵי מָנִינַן, שָׁבוּעֵי לָא מָנִינַן? וְהָאָמַר מָר: מִצְוָה לְמִימְנֵי יוֹמֵי, וּמִצְוָה לְמִימְנֵי שָׁבוּעֵי. וְעוֹד: ''חַג שָׁבוּעוֹת'' כְּתִיב.
Traduction
The Gemara asks: But if so, say that the Shavuot offering may be redressed for only one day, as Shavuot is determined by a count of fifty days from Passover. How, then, is it known that the Shavuot offering has seven days for redress? Rava said: Is that to say that we count only days until Shavuot, but we do not also count weeks? But didn’t the Master say: It is a mitzva to count fifty days, and it is also a mitzva to count seven weeks, which teaches that the Festival peace-offering brought on Shavuot may be sacrificed for an entire week. And further, it is written in the verse: ''The festival of weeks [Shavuot],'' which teaches that it is a Festival that is established through a count of weeks.
Rachi non traduit
אימא חד יומא. דכתיב תספרו חמשים יום (שם):
וּפֶסַח בַּר מִיקְרַב בִּרְגָלִים הוּא? פֶּסַח זִימְנָא קְבִיעָא לֵיהּ, אִי אַקְרְבֵיהּ — אַקְרְבֵיהּ, וְאִי לָא אַקְרְבֵיהּ — אִידְּחִי לֵיהּ!
Traduction
§ It was taught in the baraita that one becomes liable for transgressing the prohibition against delaying if he delays bringing the Paschal lamb. The Gemara expresses its astonishment about this ruling: But is the Paschal lamb fit to be sacrificed on the other Festivals? The Paschal lamb has a fixed time to be brought, on the fourteenth of Nisan; if one sacrificed it then, he has sacrificed it, but if he did not sacrifice it then, it is excluded forever from any use.
Rachi non traduit
ופסח בר מיקרב ברגלים הוא. דקאמר ליה תנא לעיל בבל תאחר דשלש רגלים והרי אינו יכול להקריבו אלא בי''ד בניסן:
Tossefoth non traduit
ואי לא אקרביה אדחי ליה. והרי מיד עובר עליו:
אָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח כְּדִי נַסְבֵהּ.
Traduction
Rav Ḥisda said: The Paschal lamb is cited here for no reason [kedi]; that is to say, the prohibition against delaying is not relevant to the Paschal lamb, and the latter was mentioned in the baraita only because firstborn offerings, animal tithes, and the Paschal lamb are often grouped together.
רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: מַאי ''פֶּסַח'' — שַׁלְמֵי פֶסַח.
Traduction
Rav Sheshet said a different explanation: What is meant here by a Paschal lamb? It is the peace-offering that is brought in place of a Paschal lamb. If a lamb that had been set aside to be sacrificed as a Paschal offering was lost, and its owner took another lamb and sacrificed that as his Paschal lamb, and afterward the first animal was found, it must now be brought as a peace-offering. This offering is subject to all the halakhot of the prohibition against delaying.
Rachi non traduit
שלמי פסח. בשלא קרב בזמנו שאבד ונתכפר באחר הוא נעשה שלמים כדנפקא לה בפסחים (דף צז:) ואותן שלמים אם אחרן ג' רגלים עובר:
Tossefoth non traduit
שלמי פסח. שאבד ונתכפר באחר ואח''כ נמצא הראשון דקרב שלמים ואותן שלמים אם עבר שלשה רגלים עובר ובפרק כל הפסולין (זבחים ד' לו.) דמרבה שלמי נזיר ושלמי פסח שנאכלים ליום ולילה פירש שם בקונט' חגיגת י''ד ולא יתכן דחגיגת י''ד נאכלת לשני ימים ולילה אחד (כדתניא) בפסחים פרק אלו דברים (פסחים ד' סט:
ושם) ואע''ג דלבן תימא משמע התם (ד' ע.) דנאכלת ליום ולילה איהו יליף מדאיתקש לפסח דדריש זבח חג זו חגיגה הפסח כמשמעו ובפ' כל הפסולים יליף לה מדכתיב תודת שלמיו לכך נראה דבמותר הפסח איירי התם כדפירש בקונטרס האי דהכא וניחא השתא הא דאמר בפסחים פרק האשה (ד' פט. ושם) וניתי משום מותר הפסח דמותר הפסח נאכל ליום ולילה היינו מדכתיב תודת שלמיו ומיהו התם פ''ק דזבחים (דף ט. ושם) נמי דרשינן אם כשב להביא פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת פסח לכל מצות שלמים הנהו שלמים הבאים מחמת פסח לא יתכן לפרש אלא בחגיגת י''ד דכל ענייני מותר הפסח דריש התם מתלתא קראי חד לעברה שנתו וזמנו וחד לעברה שנתו ולא זמנו וחד ללא עברה לא שנתו ולא זמנו ומיהו ההוא נמי יש ליישב דאיירי במותר הפסח שדרך התנאים שמסמיכין אחד קרא אע''ג דנפקי מתרי קראי כדאשכחן בפרק אלו מציאות (ב''מ ד' ל) גבי והתעלמת מהם דדריש מיניה כהן והוא בבית הקברות זקן ואינו לפי כבודו או שהיתה שלו מרובה משל חבירו אע''ג דנפקי מתרי קראי דלא אתי קרא אלא לחד כדמסיק התם וכן פ''ק דחגיגה (דף ד.) רגלים פרט לבעלי קבין והאי קרא גופיה דאם כשב דרשינן ליה בפרק מי שהיה טמא (פסחים צו:
ושם) לרבות תמורת הפסח אחר הפסח שקרבה שלמים ומוקי לה בנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה וקרא אסמכתא בעלמא דפשיטא היא ולא צריכא קרא:
אִי הָכִי — הַיְינוּ שְׁלָמִים! תְּנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת פֶּסַח, וּתְנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת עַצְמָן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמֵחֲמַת פֶּסַח קָאָתוּ,
Traduction
The Gemara asks: If so, this is the same as the peace-offerings listed earlier, and it is still redundant. The Gemara answers: The baraita taught the halakha with regard to peace-offerings brought in place of a Paschal lamb, and it also taught the halakha with regard to peace-offerings brought independently. The reason for this repetition is that it might enter your mind to say: Since the peace-offerings are brought in place of a Paschal lamb,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source